:התארגנות עובדים
על התופעה והמניעים - כשיחסי העבודה מתקלקלים
על החוקר
ד"ר דני ואזנה, חוקר, סופר ומרצה בתחום יחסי עבודה והעבודה המאורגנת. בעל תואר שלישי (PhD) במדעי המדינה, מרצה באוניברסיטת תל אביב, מומחה במדיניות ציבורית וביחסי עבודה, מרצה בחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב. ממיסדי התארגנות עובדי פלאפון, בעל ניסיון רב בניהול משא ומתן ורגולציה.
ד"ר דני ואזנה
מה מניע עובדים להתארגן ולהצטרף למעגל העבודה המאורגנת, ומהם התהליכים שמניעים אותם למהלך הנועז. מאמר זה סוקר את התנאים הדרושים כדי להבטיח יחסי עבודה הוגנים בעולם עבודה אידיאלי, את ההשלכות על העובדים כשאלה עולים על שרטון ו"מתקלקלים"? ואת הכלים שעומדים לרשותם לאכיפת זכויותיהם ותנאי העסקתם. הצצה לעולם של מאבקי כוח, אידיאולוגיה ותהליכים שמניעים התארגנויות עובדים. סקירה מקיפה מאת ד"ר דני ואזנה.
בעשור האחרון חל מפנה משמעותי בעולם העבודה המאורגנת. מאות אלפי עובדים התארגנו והצטרפו לאיגודי העובדים בגל התארגנות מרשים שלא נראה כבר עשורים רבים. התארגנויות אלו היו תוצר של התחדשות האיגודים המקצועיים, שקמו לתחייה לאחר משבר עמוק בו הם היו שרויים מאז ראשית שנות ה־80, ושיקמו את כוחם לאחר תהליך דעיכה מתמשך ופסימיות מוחלטת לגבי עתידם במדינות מפותחות שאימצו מדיניות ניאו ליברלית מובהקת.
על ציר הזמן ההיסטורי, לאחר שהעבודה המאורגנת התנפצה על סלעי המדיניות הקפיטליסטית ונכנעה לשליטת בעלי ההון, שתפסו את מקומה באופן בלעדי במערכת יחסי העבודה, חלה התפנית המיוחלת והאיגודים הצליחו לשקם את עצמם ואת מעמדם ולקדם יוזמות התארגנות שצמחו מלמטה.
תהליך השיקום הושג באמצעות אסטרטגיות התחדשות מפתיעות, ובהן צמיחתו של ארגון עובדים חדש (כוח לעובדים) והיווצרותה של תחרות בין ארגונים שתרמה להנעת וזירוז תהליך השיקום; שינוי בתרבות הארגונית של ארגוני העובדים הוותיקים, שכלל, בין היתר, מהלכים להצערת האיגודים באמצעות גיוס פעילים נמרצים ואידיאולוגיים למוסדות הארגונים; שינויים מבניים והקמת מוסדות חדשים המתאימים לגיוס חברים חדשים 'מלמטה למעלה'; שינוי בכללי המשחק הפורמליים והבלתי פורמליים, לרבות תיקוני חקיקה ותקנות פנימיות להתאמת האיגוד המקצועי לעידן החדש שבפתח; הבראה כלכלית לאחר שנים ארוכות של גירעונות וחשש ממשי מפני קריסה; שינוי אידיאולוגי ואימוץ מסרים ורעיונות חדשים ועדכניים; יצירת שיתופי פעולה עם תנועות נוער ערכיות וארגוני חברה אזרחית אידיאולוגיים, וקמפיינים לעידוד ההצטרפות לאיגוד המקצועי.
והינה, בתום עשור שבמהלכו אסטרטגיות אלו קרמו עור וגידים, קם האיגוד המקצועי לתחייה. זה איגוד מקצועי שעד שנות האלפיים נחשב כמעט לגווייה בזירת מערכת יחסי העבודה, מוסד מוכה וחבול כלכלית, אידיאולוגית ותדמיתית, שהפך את הקערה על פיה ועומד על רגליו כגוף חי, בועט ומארגן, שנהנה מדומיננטיות אחרי ארבעה עשורים קשים. ניתן לומר, איפה, שהאיגודים המקצועיים כמעט חזרו לימי הזוהר – הם נאבקים על זכויות העובדים במלא העוצמה והנחישות, נהנים מתדמית משופרת וחדשה ומקמפיינים חיוביים, וזוכים לתמיכת בתי הדין לעבודה בסוגיות משמעותיות הנוגעות להתארגנות עובדים שסבלו מערפול חוקי והיו נתונות במחלוקת.
ביטוי להתחדשות האיגוד אפשר למצוא בגידול המתמשך בשיעור החברות באיגוד המקצועי, שמצביע על שיעור הצטרפות הולך וגובר של חברים לאיגודים המקצועיים, וכן בהיקף הכיסוי הקיבוצי, שמצביע על התעצמות כוחו של האיגוד המקצועי בהיבט של מערכת יחסי העבודה, וביכולתו להחיל תנאי העסקה מטיבים על אוכלוסיית עובדים רחבה במדינה, הן על עובדים מאוגדים והן על עובדים בלתי מאוגדים, באמצעות צווי הרחבה בשיתוף המדינה והמעסיקים.
במאמר זה נעמוד על ייחודה של התופעה הדרמטית, שהובילה בעשור האחרון מאות אלפי עובדים בשוק העבודה לממש את זכותם החוקית להתארגן ולשנות את מערכת יחסי העבודה במקום עבודתם. נעשה זאת תוך בחינת שלוש נקודות מבט: הראשונה, הכיוון שבו פרצו ההתארגנויות; השנייה, מאפייניהם של המתארגנים החדשים; והשלישית, הענפים שבהם פרצו התארגנויות העובדים.
המשך קריאה במאמר המצורף...
העובדים יוזמים את השינוי מתוך מוטיבציה אידיאולוגית והזדהות רעיונית עמו, ומניעים לפעולה את ארגון העובדים. חלקו של ארגון העובדים בגישה זו הוא להעניק לעובדים שפנו אליו ביוזמתם את המשאבים הדרושים, להדריך ולהעניק להם את ההכוונה הנדרשת, ולהפעיל את סמכויותיו על פי חוק בשלבים השונים על מנת לקדם את שאיפותיהם, שכן, הוא גוף היחיד המוסמך על פי חוק לחתום על הסכם קיבוצי מול המעסיק בסיום התהליך.
התארגנויות עובדים נראו גם בענפי טכנולוגיה, שהיו מזוהים במשך שנים עם גמישות בעבודה ובתנאים טובים. המפתיע מכל היה הופעתם של ניצני התארגנויות בענף ההייטק, ספינת הדגל של כלכלת השוק החופשי, ענף שנדמה היה שאין לעובדים בו כל צורך בהתארגנות לשיפור תנאי העסקתם. משברים עולמיים גדולים עודדו עובדים לחפש אחר ביטחון תעסוקתי ולצמצם את תחושות האי ודאות
המאפיין הייחודי המשותף לענפים חדשים שהצטרפו למעגל העבודה המאורגנת, הוא כניסתם של עובדי צווארון לבן ושל עובדי שירותים, שהתארגנות עובדים עבורם אינה מובנת מאליה. הופעתם של התארגנויות בענפים אלה ניפצה במובן מסוים סטיגמה ארוכת שנים כלפי העבודה המאורגנת, לפיה התאגדות עובדים שמורה לעובדים בענפי הייצור או המלאכה בלבד
מעסיקים שיבקשו לסכל התארגנויות עלולים לחפש ואף למצוא את הגבול האפור בחוק ואת הפרשנות שתסייע להם לחמוק מהחוק ולהפר את זכות ההתארגנות, ממש כפי שקרה בשורה של התארגנויות שנקלעו לקשיים חרף החקיקה החדשה. על כן, לצד החקיקה, התעורר הצורך בבחינה משפטית של סוגיות רבות הנוגעות להתארגנות ראשונית, שהובאו להכרעה משפטית.
הפסיקה המשפטית הרחבה שסללה את דרכם של העובדים למימוש זכותם החוקית להתארגן, כוללת שורה ארוכה של פסקי דין מרתיעים ותקדימיים בתחום התארגנויות עובדים, כאשר הבולט והמכונן מכולם היה פסק דין פלאפון, המגביל באופן משמעותי, עד איסור מוחלט, את יכולתו של המעסיק להשמיע את קולו ועמדתו על התארגנות ראשונית המתרחשת במקום העבודה.