מהפכה וצדק

לחץ כאן לקריאה - הספר המלא

מהפכה וצדק קובץ הספר המלא.pdf

Download PDF • 1.79MB

זהו סיפור מאבקם של עובדי חברת פלאפון להכרה בוועד העובדים, אחד המאבקים המרתקים שידע שוק העבודה בעשורים האחרונים, מאבק תקדימי סוער, שתוצאותיו והשלכותיו בעלות השפעה מרחיקת לכת על המשק הישראלי כולו. גיבורי הספר הם ברובם עובדים צעירים, אנשי קריירה משכילים, בני מעמד הביניים. אין זה מקרה. מי שיחפור עמוק באדמה הבוצית שלתוכה שקעה המחאה החברתית הגדולה יוכל למצוא שם את שורשי מאבק העובדים שפרץ בחברת פלאפון. מי שביקש לסלק את המחאה החברתית מחוצות העיר קיבל אותה ביתר שאת במקומות העבודה. לא תמצאו פה עובדים קשיי יום המתפרנסים בדוחק משכר מינימום, ולא פועלים ותיקים ממפעלים כושלים בפריפריה הרחוקה הזועקים לקיפוח, אלא דור חדש של עובדים צעירים שאזרו אומץ והתקוממו כנגד תנאי העסקתם באחת החברות הפרטיות המצליחות והחזקות במשק.

הספר מתאר כעדות מהשטח את השתלשלות האירועים החל מהתסיסה הגדולה שהובילה את חלוצי הוועד לאזור אומץ ולפנות אל הסתדרות העובדים החדשה, דרך ההפגנות הסוערות שהתקיימו ברחבי הארץ, ועד ליום ההכרזה על ההכרה בוועד העובדים, חצי שנה לאחר שהחל המאבק. זהו ספר חובה למתאגד החדש. סיפור המוגש כעלילה ספרותית, ומקפל בתוכו מדריך מלא למשתמש, המכיל מפרט עשיר של עצות ושיטות פעולה הדרושות להצלחת התאגדות עובדים והקמת ועד שריר וקיים. אפשר לראות בו מסמך מחתרתי הממוען לעובדים הספונים אי שם במשרדיהם ושוקלים בחשש את מהלכיהם טרם היציאה למאבק. הצלחת מאבק עובדי חברת פלאפון, שהולידה את אחד מפסקי הדין התקדימיים בשוק העבודה, המגן באופן מלא וחד משמעי על העובד המתאגד מפני מעסיקו, היא, כך נדמה, הסנונית הראשונה המבשרת על השינוי הקרב ובא בשוק העבודה, לאחריה תופענה התאגדויות נוספות שעתידות לשנות ללא היכר את פני המשק. זהו עידן חדש, היסטוריה חברתית כלכלית בהתהוותה, מהפכת הדור החדש של העובדים הצעירים המבקשים ליטול את גורלם התעסוקתי לידיהם. הספר מציג את השבר הגדול בין הגישה הקפיטליסטית השלטת במקומות העבודה הפרטיים, לבין זו השוויונית, המגוננת, שנדמה היה כי חלפה מן העולם בשוק העבודה המודרני התחרותי. אלו נקודות מבט מרתקות, מעוררות השראה, שניתן היה למצוא את ביטוין האותנטי בשטח לאורך כל מאבק העובדים בחברת פלאפון. כעת, כשעננת המאבק שקעה והושג הסכם קיבוצי, זו העת למסור את סיפור המאבק הנועז בשלמותו להנאת הקוראים ולכלל העובדים והמעסיקים בשוק העבודה.

פתח דבר

בינואר 2013, לאחר מאבק ממושך, הכירה הנהלת פלאפון בהסתדרות החדשה כארגון היציג של עובדי החברה. לראשונה בשוק הסלולר קם ועד עובדים באחת החברות המובילות בענף. על מנת להבין את גודל ההישג יש לחזור אחורה בזמן עד לשלהי שנות השמונים, לתחילת התרסקותה של העבודה המאורגנת. אם עד אז נדיר היה למצוא מקום עבודה שעובדיו אינם מאוגדים תחת ועד עובדים, הרי שכעת, בתהליך איטי וממושך, שיתפרש על פני כמעט שלושה עשורים, יחלפו ימי הזוהר של ההסתדרות ואיתם יקרוס רעיון ההתאגדות. שברי ההתרסקות נותרו פזורים מאחור כאנדרטאות זיכרון לציון המאורעות שהובילו להידרדרות, וביניהם, התרסקות המבנים של תנועת העבודה, משבר הקיבוצים, והחרבת חברת העובדים האחראית על הגופים הכלכליים של ההסתדרות, כשמעל כל אלה ריחפה רוח המהפך שהנהיג חיים רמון, יושב ראש ההסתדרות דאז, מהפך שהוביל לריסוק ההסתדרות ולחיסול מדיניות הרווחה. עבור הדור הצעיר של עובדי פלאפון, העובדים שהובילו והנהיגו את מאבק העובדים, סקירה זו אינה אלא פרק נשכח מתוך ההיסטוריה של המשק הישראלי. הם נולדו למציאות אחרת. הם נולדו למציאות של שגשוג ועושר כלכלי בענפי הטכנולוגיה, הם צמחו בחברה צעירה ודינמית החל ממחצית שנות התשעים ועד ראשית שנות האלפיים.

אלה ימים בהם בלט באופן המובהק ביותר היעדר הצורך בוועדי עובדים. חברות ההייטק ואיתן חברות הסלולר וענקיות הטכנולוגיה, שפשטו על מתחמי ההייטק היוקרתיים, העניקו לעובדיהן ביד רחבה כמעט את כל תנאי העסקה שעובד צנוע יכול לייחל לעצמו, החל מתנאי שכר הולמים, דרך תנאים סוציאליים מלאים, ועד שפע הטבות, פעילויות רווחה, חופשות מאורגנות ברחבי הגלובוס, חדרי כושר מאובזרים ורכבי חברה חדישים. אלה תנאים שקיבלו העובדים הצעירים ביותר, שזה עתה סיימו את לימודיהם האקדמאים ונקלטו בהתלהבות בשוק העבודה. אלה ימים בהם פשט רעיון ועדי העובדים את הרגל כליל, והושמץ תחת כל עץ רענן. עבור בני מעמד הביניים, הצעירים, המשכילים, שהחלו לאייש את בנייני המשרדים המפוארים שצצו כפטריות במתחמי העסקים, נדמה היה שאין כל משמעות מעשית להתאגדות עובדים. לאור המציאות בשטח, אפשר היה בהחלט להבין זאת. כאשר המעסיק מספק לעובדיו בנדיבות ובשפע בלתי מוגבל את מרבית צרכיהם ותנאיהם התעסוקתיים, נדמה שאין כל צורך בגוף חיצוני שיילחם וידאג לכל אלה. אלא שממכלול התנאים שהעניקו המעסיקים הנדיבים לעובדיהם נעדר מרכיב בולט אחד בלבד — יציבות תעסוקתית. אך בימים בהם שוק העבודה פורח וכל עובד נתפס כתפוח אדמה לוהט בשוק, איש אינו מיחס לכך משמעות רבה. העובדים הצעירים, שחשים מחוזרים בשוק התוסס, מניידים את עצמם מרצונם החופשי מדי כמה שנים, לעיתים אף חודשים ספורים, בין מקום עבודה אחד למשנהו, ומשפרים, אגב כך, את תנאי העסקתם ושכרם בעשרות אחוזים. זו התרוצצות של אלפי עובדים צמאים בכוורת שופעת דבש ומתיקות. הם מחליפים מקומות עבודה בקצב מסחרר, וככל שהרשימה המופיעה בקורות החיים תחת הכותרת 'ניסיון תעסוקתי' ארוכה יותר, כך ייטב. ההסתדרות, כך נדמה, אינה נחוצה עוד עבור דור זה הגדל על ברכי השוק החופשי הדינמי הנהוג בעולם כולו. אלה ימים בהם מרבית מקומות העבודה המאורגנים מאופיינים בחתך אוכלוסייה בוגר יותר ומזוהים עם המגזר הציבורי, להוציא מקומות עבודה בודדים החורגים מהמציאות הקיימת.

העובדים הצעירים אינם משכילים להבין את משמעות המונח יציבות תעסוקתית. זו הסיבה שהם אינם נשענים על כל רתמות אבטחה מפני פיטורים, ולא על בולמי זעזועים מפני טלטלה אפשרית במשק וגחמות המעסיקים הפרטיים. זו גישה רעננה של כאן ועכשיו. אלה השנים בהן החלו רבים מעובדי חברת פלאפון, וביניהם רבים ממנהיגי ומובילי המאבק להקמת ועד עובדים, את דרכם בחברה שעשתה את צעדיה הראשוניים בענף הסלולר. זו חברה שהעניקה לעובדיה את תנאי ההעסקה הטובים במשק. דור ההורים שלא ידע תנאים כאלה עומד ומשתאה לנוכח הצלחת ילדיהם הבוגרים. על רקע בנייני משרדים חדישים, הצמודים למגרשי חנייה הגדושים במכוניות חדישות, מצטייר כל מקום עבודה מאורגן וישן כמעט בלעג, כמקום מסואב שדינו להיעלם מן העולם בשוק התחרותי. אמנם ישנם מקומות עבודה הסתדרותיים שקנו ביושר את התדמית השנויה במחלוקת שדבקה בהם, אך הלך הרוח דבק בכל המפעלים ההסתדרותיים.

התפוצצות בועת ההייטק בראשית שנות האלפיים טרפה את הקלפים. מרגע הישמע הבום הגדול והיווצרות גל ההדף מפיצוץ הבועה, השתנו כללי המשחק בשוק התחרותי. לראשונה בחייהם, חשים עובדי הדור החדש מופקרים ונתונים לחסדיהם של מעסיקים ציניים המעמידים את המשך מדיניות היד הרחבה בכפוף לרווחיהם. כעת העובדים חסרי אונים וחשופים לטלטלה של כוחות השוק כשאינם מוגנים. תנאי הרווחה המפנקים שאליהם הורגלו, נלקחים באותה הקלות שבה ניתנו, המשכורות מקוצצות, והגזרות ניחתות בזו אחר זו מבלי שתהיה לעובד כל יכולת מיקוח והבעת עמדה. המדיניות כעת היא של דלת פתוחה. דהיינו, מי שאינו שבע רצון מהתנהלותה המקוממת של ההנהלה רשאי לעזוב בכל עת שיחפוץ. איש אינו מוחזק בכפייה, כפי שאיש אינו נקלט בכוח. הרי תור ארוך של דורשי עבודה, עובדים כמותם, שעזבו דלת פתוחה אחרת, ממילא עומד בפתח לדרוש עבודה. זהו השבר הגדול שחווים העובדים בני הדור החדש לראשונה בחייהם הבוגרים.

התאוששות שוק העבודה לאחר שקיעת רסיסי בועת ההייטק שהתנפצה, הותירה בעובדים הצעירים צלקות ומשקעים, אך עדיין לא פקחה את עיניהם לצורך בשינוי סדרי עולם ביחסי העבודה במשק בין עובד למעביד. זה דור שהורגל לחיות באקלים תעסוקתי חסר הגנה, אלו תנאי המחיה המוכרים לו וכל יציאה מהם היא בבחינת הוצאת דג מן המים.

השנים הבאות חולפות על העובדים בצל החשש הכבד מפני התרסקות נוספת. הן מאופיינות בהתנהגות חרדתית, תגובה פוסט טראומתית לאירועי פיצוץ בועת ההייטק. אלה התקפי חרדה שנתיים מפני פיטורים, או כפי שהם מכונים בפי המעסיקים, צעדי התייעלות. הם מופיעים לרוב במועדים קבועים, אחרי החגים, או לקראת דצמבר. אלה ימים המועדים לפורענות, לפגיעה בתנאי העובד ולפיטוריו. רמת המחיה הגבוהה בארץ אינה מאפשרת לעובדים כל יכולת להתקומם. החיים בחוץ קשים, מחירי הדיור נוסקים, סל הקניות יקר, החינוך, המיסים, התשלומים, תחזוקת הבית, כל אלה מעמידים את העובדים שזה מכבר השתכרו בשכר גבוה בפני התרסקות כלכלית אפשרית בכל רגע נתון, אם חלילה יפוטרו ממקום עבודתם. תלותם של העובדים במעסיקים הפרטיים מוחלטת. זהו למעשה המצב הטוב ביותר עבור המעסיקים. הם אוחזים כעת בעובדים כנועים, חלשים, בתנאי העסקה שבריריים, נמוכים משמעותית מכפי שהורגלו, בעוד תוצאותיהן העסקיות של החברות ממשיכות להרקיע שחקים. זה הפרדוקס המתברר בחברת פלאפון. ככל שרווחי החברה נסקו בשנים האחרונות, כך הלכו ונשחקו ביחס הפוך תנאי העובד. לא זו בלבד, בשנה שקדמה למאבק, כשהתחרות שחקה מרווחיה, טוענת החברה להפסדים כבדים, כאשר בפועל הרווחיות מוסיפה להיות נאה, אם כי פחותה משנות השיא. ההגדרה החדשה להפסדים אינה מתיישבת עם המציאות והרווחים הנאים. והדבר מעורר תסיסה בקרב העובדים.

בהיעדר מטרית הגנה לימים גשומים, נחרדו העובדים למראה כל עננה אפורה מתקרבת. העננים החלו להגיח בריחוף מאיים בזה אחר זה. העובדים משכילים להבין כעת את שלא הבינו בעבר. הם מבינים את הצורך הבסיסי בארגון עובדים חזק אשר יגונן עליהם מפני המעסיק. השיטה הישנה, החברות המאוגדות המושמצות, נראות לפתע משאת נפשם של עובדים צעירים רבים שבעבר פסלו את הרעיון על הסף. יתכן ולא כולם שותפים עדיין לרעיון ההתאגדות. זה אך טבעי, זו מגמה חדשה שעדיין לא הבשילה לחלוטין וטרם חלחלה עמוק בתודעת העובדים. בל נשכח, יש מי ששוק העבודה במאפייניו הנוכחיים הטיב עמו, לרוב יהיו אלה עובדים שקודמו לדרגות ניהול החשים מחויבות ונאמנות מלאה כלפי מעסיקיהם. ישנם עדיין עובדים המטילים ספק באשר לשילוב בין שוק תחרותי לחבירה עם גוף ההסתדרותי. זהו שבר גדול. ולראיה, הדעות החלוקות שנתגלו לאורך מאבקי העובדים האחרונים בקרב העובדים והקושי הגדול בהקמת ועד עובדים. זו עדיין אינה תמיכה גורפת, אך היקפה המשמעותי מנבא את התמורה הגדולה העומדת בפתח.

אם תרצו, זהו תקציר סיפורו של המשק הישראלי כולו. הוא משקף נאמנה את ההתרחשויות בחברת פלאפון, כפי שהוא משקף את המציאות בחברות נוספות רבות שהתאגדו בשנתיים האחרונות. זו המגמה אליה פונה שוק העבודה. אין זה תהליך קל כלל ועיקר. במרבית מקומות העבודה הוא דרש מאבק עיקש, אך הדבר אינו מרפה את ידיהם של עובדים רבים נוספים במשק שהחלו להתארגן, וכאלו שרעיון ההתאגדות מבשיל בראשם אך טרם יצא אל הפועל.

כעת הקרקע פורייה לקראת השינוי המיוחל. עובדי פלאפון עדרו והשקו אותה בנמרצות בשנתיים האחרונות. הם העלו על סדר היום את השבר הגדול בין הגישה התומכת במקומות עבודה מאוגדים לזו השוללת אותה; הם גררו את בית הדין לעבודה להוצאת פסיקה תקדימית, מהחשובות שידע המשק, לטובת העובד; הם עוררו את חבריהם העובדים בכל המשק; הם השכילו להצליח במה שנכשלה המחאה החברתית הגדולה.