השפעת המדיניות הניאו ליברלית על האיגוד ואסטרטגיות להתחדשותו

פרוז'קטור – השפעת המדיניות הניאו ליברלית על האיגוד ואסטרטגיות להתחדשותו

ההשפעות השליליות של המדיניות הניאו ליברלית על כוחם של האיגודים המקצועיים היו ללא ספק דרמטיות. רפורמות אגרסיביות שקידמו ממשלות במרבית המדינות המפותחות בעולם במטרה לסלול את דרכה של כלכלת השוק החופשי ולהעניק גמישות למעסיקים, כרסמו ביסודות העבודה המאורגנת והובילו לדעיכתה החדה – כוחם הארגוני של האיגודים נחלש, שיעורי החברות באיגוד צנחו והשפעתם של האיגודים על ממשלות התרופפה כמעט לחלוטין. בשיאו של תהליך הדעיכה, עם נסיקת כוחם של בעלי ההון וצמיחת הקפיטליזם הרדיקלי בראשית שנות האלפיים, נדמה היה שהעבודה המאורגנת חווה את פרפורי גסיסתה האחרונים. רק במדינות ספורות בלבד, ובהן המדינות הנורדיות, גילו האיגודים חוסן מעורר השראה ושרדו כדי לבשר לדורות הבאים שעבודה מאורגנת יכולה להתקיים לצד כלכלת שוק חופשי ואף נחוצה על מנת לעמוד באתגרי ההתפתחות הטכנולוגית. אך במרבית המדינות המפותחות בעולם היה זה מסע הדה לגיטימציה שהתנהל כנגד העבודה המאורגנת שהכריע את הכף וסייע בדחיפתה על פי תהום. מרביתו של הציבור הרחב, שהחל לסלוד מכוחם של הוועדים הגדולים, מהארגונים המסואבים ומהשביתות שמשבשות את אורח החיים הסדיר, אימץ את הרעיון הניאו ליברלי וחיבק אותו בחום. הרעיון לפיו העבודה המאורגנת מהווה מכשול שיש להסיר בדרך לצמיחה כלכלית קנה אחיזה בציבור, שהתעלם מההשלכות המדיניות החדשה על תנאי שוק העבודה והוקסם מתרבות השפע החדשה. לרגע נדמה היה שהעבודה המאורגנת הופכת לנחלת העבר, כאשר דור צעיר חדש שלא ידע את העבודה המאורגנת, דחה את מוסד הקביעות, אימץ דפוסים אינדיבידואליים וקידש את התחרות.

אלא ששאגות השמחה של חסידי המדיניות הניאו ליברלית היו מוקדמת מדי. תרמו לכך סדרת משברים כלכליים עולמיים ומקומיים, החל ממשבר הסאבפריים בשנת 2007 ועד משבר הקורונה בשנת 2019 – משברים שמצד אחד חשפו את אוזלת ידם של ממשלות והאליטה הכלכלית להתמודד עם משברים, ומצד שני הדגישו את תרומתם של איגודים חזקים לצמצום הפגיעה ברווחה החברתית ובשכבות החלשות, ואת מעורבותם בניהול המשברים כשותפים זמניים לצד הממשלות בריסון המשברים.

כעת, מקץ כארבעה עשורים מסתמן כי האיגודים המקצועיים גילו חוסן מרשים מכפי שנהוג לחשוב. מרביתם שרדו את הטלטלה הניאו ליברלית ונדמה שהם כאן כדי להישאר – קרוב לוודאי לצידה של כלכלת השוק החופשי, שהיא כורח המציאות בעידן הגלובליזציה וההתפתחות הטכנולוגית שאנו רק בעיצומה. תחום מחקר ענף הנוגע להתחדשות האיגוד המקצועי סימן את הדרך למפנה האפשרי ומציע מגוון אסטרטגיות ודרכי פעולה מקוריות לשיקום העבודה המאורגנת. במדינות אחדות התיאוריה תורגמה למציאות בשטח. ישראל מהווה את אחת הדוגמאות המובהקות לכך, לאחר שעברה ממצב של קריסה כמעט מוחלטת של האיגוד המקצועי ערב כניסת המילניום למצב של התחדשות והתרחבות לענפים חדשים בשוק העבודה הפרטי שמעולם קודם לכן לא היו מאוגדים. ביטוי מתון יותר לשינוי ניכר במדינות רבות אחרות בהן חדר שיח חדש ומעורר תקווה על חשיבותה של העבודה המאורגנת לצמצום פערים חברתיים ואף לקידום הצמיחה הכלכלית. דו"ח מקורי שהוציא תחת ידו ארגון ה־OECD חיזק טענה זו באופן מוחלט ומנומק (ראה קישור לדו"ח).

בהקשר זה, נפנה את הזרקור השבועי שלנו למאמרם של ג'רמי וואדינגטון, טורסטן מולר וקורט ונדלה (2023), המציג ניתוח מקיף ועדכני של השפעת המדיניות הניאו-ליברלית על האיגודים המקצועיים באיחוד האירופי ותגובתם לאתגרים אלו. המאמר דן בהשפעות השליליות של מדיניות ורפורמות ניאו-ליברליות על יכולתם של איגודים מקצועיים לפעול באיחוד האירופי, וכיצד התאימו איגודי עובדים את האסטרטגיות והפעילויות הארגוניות שלהם בתגובה לסדר היום הניאו-ליברלי. המאמר מדגיש בנוסף כמה מהגורמים המרכזיים שתרמו לחוסן של איגודי עובדים מול אתגרים ניאו-ליברלים.

מסקנות המחקר לא מציינות באופן מפורש את האסטרטגיות המדויקות להתחדשות האיגודים, אולם הן מציינות כי האיגודים המקצועיים הצליחו להתאים את עצמם למצב החדש על ידי פיתוח פעילויות חדשות, ובהן ארגון קמפיינים לגיוס חברים חדשים ולהשפיע על החברה, תוך שימוש במדיה חברתית ופעילות אונליין ופיזית. כמו כן, האיגודים יצרו שיתופי פעולה ושותפות עם ארגונים נוספים, כרתו בריתות עם שחקנים אחרים, ובהם שחקני החברה האזרחית, על מנת להפעיל לחץ על מעסיקים וממשלות ולחזק את גישתם לתהליכי קבלת החלטות פוליטיים, כמו גם לתהליכי החקיקה וליצירת שיח ציבורי והשפעה על דעת הקהל.

מצ"ב לינק למאמר.

Chapter 29 Conclusion: Trade Unions picking up the pieces from the neoliberal challenge Jeremy Waddington, Torsten Müller and Kurt Vandaele